
מרכז יום טיפולי לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, באר שבע
נווה מדבר אקלימי בנגב, תחרות אדריכלית, 2013
תכנון: אדר’ ד”ר ערן קפטן, אקו אדריכלים
סרטון

מבטים

Western Axonometric View

Urban Façade of the Center

Public Courtyard

Interior Entrance Hall

Room

Transportation Entrance
עקרונות התכנון
נווה מדבר
תכנון המרכז מבוסס על עיקרון “נווה מדבר”, הן מבחינה אקלימית והן תחושתית. עקרון נווה המדבר מאפשר סביבה נעימה, חיה, וצבעונית; וכן מיתוג העיר, כעיר מדברית ייחודית.
מההיבט האקלימי, מיקרו-אקלים קריר וירוק (כניגוד לסביבה המדברית) מתוכנן באמצעות חצרות בעלות מסה תרמית מוצלת ומקוררת (זאת באמצעות יריעות הצללה, עצים וצמחיה, מגדלי צינון, בריכות נוי, מזרקות, ו”קירות –מים”). תכנון החצרות מאפשר הגנה מרוחות ושמירת האוויר הקר.
מההיבט התחושתי, תכנון פנים המבנה מבוסס על חזות רכה בעלת קווים “אורגנים”, המבוססים על עקרון “מסלול ההתנגדות המינימאלית” (קווים מתפתלים מעט, המשכיים, ללא שבירות חדות, כגון אלו הנוצרים מזרימת מים או בדומה למסלול גלישת סקי בשלג); זאת בניגוד לחזות הסביבה האורבאנית (המנוכרת מעט). לעומת זאת, החזות החיצונית של המבנה מותאמת לסביבה האורבאנית (המבוססת על נפחיות פשוטה, סימטריה, וקווים ישרים). הניגוד בין פנים המבנה מול החזות החיצונית האורבאנית יוצר מצד אחד הפתעה, ומצד שני אווירה ביתית רגועה, מחבקת, מגוננת, ומעניקה תחושת שייכות. בנוסף, הקווים הפנימיים “הרכים” מאפשרים תנועה דינאמית, ומענה פונקציונאלי למטופלים בעלי מוגבלויות פיזיות, כגון נכים ועיוורים.
קשר עם הסביבה החיצונית
חצרות חדרי האם הפרטיות וחציצה חלקית על ידי המשרביות מתוכננים לאפשר מצד אחד פרטיות (ופינה לרגיעה) למטופלי המרכז, ומצד שני מבט החוצה (לקשר עם הסביבה החיצונית).
מאידך החצרות המשותפות מתוכננות לעודד כניסה לציבור הרחב (מרחוב אבא אחימאיר) ובכך ליצור סביבה מחברת ומעודדת פעילות. לשם כך פונקציות ציבוריות קטנות נוספות (כגון, קפה, גלריה, ספריה, ומרכז אומנות) מוקמו בפתחי החצרות המשותפות (מתחת למגדלי הצינון), אלו מזמינות את הקהל הרחב לקחת חלק בפעילות הבניין ומאפשרות מרחב הבעה ויצירה למטופלים.
מבואות הבניין פתוחות לחצרות, ומאפשרות הגדלת המרחב השימושי והוויזואלי ללא צורך בבניית חללים גדולים. משרביות מודרניות (פסי מתכת מושחלים בין כבלים) מאפשרים חציצה חלקית בין המבואות לחצרות המשותפות, ובכך מאפשרות מצד אחד תחושה מחברת ומצד שני תחושה מגוננת.
חדרי האם תוכננו לפרטיות מירבית, על ידי הרחקת חלל חדרי האם מהמבואות ומיקום פונקציות השירותים והאחסון ביניהם; ולשמירת צניעות הפרט, על ידי הסתרת דלתות השירותים באמצעות מסדרון פנימי, ואוורור השירותים באמצעות ארובות יניקה לגג (במקום חלונות).
קשר עם הסביבה האורבאנית
החצרות המשותפות, מגדלי הצינון, ומפלסי פיתוח הנוף יוצרים דופן אורבאנית לרחוב אבא אחימאיר, המזמינה את הציבור הרחב להיכנס למרחב מרכז היום, ובכך מאפשרת שילוב הקהילה המקומית וקשר משופר עם משפחות המטופלים. בנוסף מרחב זה מאפשר מקום למטופלים למימוש הפוטנציאל החברתי, והתרבותי, וכן מקום מרגוע ועניין למטופלים, לצוות, ולציבור הרחב. פתחי הבניין ושבילי פיתוח הנוף מוקמו כך שיאפשרו גישה נוחה למוסדות ומבני המגורים הסמוכים. בריכה טיפולית בעלת כניסה פנימית וחיצונית, מאפשרת קשר נוסף לקהילה ולכל אוכלוסיית הנכים.
ההיבט החזותי של הבניין (בצורה וחומרים) מבוסס על מגוון מאפיינים מדבריים היסטוריים בסביבה המקומית (כגון, בתי הפטיו בעיר העתיקה, קמרונות הבניה העתיקה, ואוהלי הבדואים), והן על אלמנטים מדבריים אחרים, כגון משרביות.
גמישות תכנונית
תכנון המרכז נותן מענה לבניית המרכז בארבעה שלבים (כולל הבריכה הטיפולית). השלב הראשון ממוקם במרכז, ובזאת מאפשר לפונקציות ציבוריות (כגון המטבח, המשרד, והמבואה הראשית) להיות ממוקמות במרכז גם לאחר השלמת הפרויקט כולו.
חדרי האם מוקמו בצמדים, וביניהם מחיצות מתקפלות (הן בחלל החדרים ובחצרות המשותפות), שמאפשרות גמישות ושימוש רב תכליתי על ידי יצירת חללים משותפים גדולים בעת הצורך.
נגישות
כל מרחב הבניין והחצרות תוכנן במפלס אחד בעל מעברים רחבים (ללא פניות חדות, מדרגות, רמפות ומעליות), ובכך מאפשר למטופלים בעלי המוגבלות הפיזיות (כגון, הנכים, העיוורים, והזקנים) נגישות מירבית, ואפשרות לנוע עצמאית בבניין ובחצרות. בנוסף, הבניין מוקם במפלס זהה לזה של החלק הגבוה בכביש אבא אחימאיר, בכדי לאפשר כניסה רגלית אופטימאלית למרכז. לצורך כך הגישה לרכבי הסעות נערכת על ידי רמפה חד כיוונית המקבילה לרחוב יונה בוגלה המתוכנן. ההפרדה בין הכניסה הרגלית לכניסה לכלי רכב משפרת את בטיחות הולכי הרגל.
תכנון אקלימי
תכנון הבניין מעודד ניצול מאפייני האקלים בבאר שבע (רוחות מערביות, משרע טמפרטורות גדול בקיץ בין יום ולילה, לחות יחסית נמוכה, ועננות נמוכה בחורף) להשגת נוחות אקלימית מירבית; ולשימור אנרגיה בהפעלת מערכות חימום, קירור, ותאורה מלאכותית. דגש מיוחד ניתן ליצירת מיקרו-אקלים (ע”י חצרות פנימיות, הצללה , ומגדלי הצינון), ולהכנסת תאורה טבעית משופרת לחללי הבניין השונים.
מרבית פתחי הבניין פונים לחצרות מוצלות, בעלות מיקרו-אקלים משופר (הן החצרות המשותפות והן הפרטיות). ובכך מושגת הפחתת עומס חום, תאורה טבעית משופרת, ואוורור מפולש. יריעות ההצללה מיועדות להסרה בעונת החורף כדי לאפשר חימום פסיבי של החצרות.
מעטפת הבניין מתוכננת עם מסה תרמית פנימית (כגון קירות בטון מגוון, או “אדמה נגוחה”), ובידוד חיצוני. כך ניתן להשיג מצד אחד בידוד משופר, ומצד שני קירור מסת הקירות בלילות העונה החמה באמצעות אוורור טבעי. קירור הקירות בלילה מאפשר הורדת טמפרטורת האוויר בבנין במשך היום, וכתוצאה מכך השגת נוחות תרמית משופרת ושימור אנרגיה בהפעלת מערכות מיזוג.
במרכז היום שולבו מספר מגדלי צינון, אלו מגדלים שבחלקם העליון נמצאים פתחים לקליטת אוויר ומערכת ערפל. אידוי המים סופג אנרגיה מן האוויר ומקרר אותו. האוויר המקורר שוקע ויוצר משב אוויר קר מאמצע המגדל (מפתחים מעל גגות הפונקציות העירוניות, כגון הקפה, מרכז האומנות, וכד’). דוגמאות למגדלי צינון המקררים חצרות ניתן למצוא באריזונה, מדינות ערב, ובקניון השדרה השביעית בב”ש. בעת שרב, למגדלי הצינון פוטנציאל להפחית את טמפרטורת האוויר בקרבתם בכ- 10-15מעלות.
שילוב צמחיה במשרביית החצרות המשותפות מאפשר שיפור המיקרו-אקלים על ידי הצללת הזכוכית. בנוסף הצמחייה מאפשרת הפחתת בוהק במבואות, והפחתת רעש, וריכוז פחמן דו-חמצני בחצרות.
מיקום החצרות לאורך הבניין מאפשר החדרת אוורור טבעי משופר למבואות. בנוסף, פתחים גדולים בחדרי האם הפונים לחצרות פרטיות, וכן חלונות עליונים מאפשרים אוורור טבעי מפולש (לאספקת אוויר צח ושחרור חום).
התכנון האקלימי מסתמך על תקנים ישראלים ובינלאומיים לתכנון בר קיימא (כגון 5281 ו-LEED ). בנוסף, התכנון האקלימי מאפשר ישום חידושים טכנולוגים וגיבוש פרטי בניין חדשניים לאלמנטים מסורתיים, כגון המשרביות, מגדל הצינון, ו”קירות המים”. גיבוש התכנון המפורט יכלול שימוש בהדמיות אקלימיות ממוחשבות למקסום הרווח האקלימי של אלמנטים אלו.
תאורה טבעית
פתיחת פתחי הבניין העיקריים לחצרות מוצלות, והשימוש במשרביות, מאפשר תאורה טבעית רבה אך ללא כניסת קרינת שמש ישירה. בכיתות האם, כניסת אור נוספת מתוכננת מחלונות עליונים, בעלי הצללה חיצונית מזכוכית צבעונית מודפסת. עקב כך האור הנכנס נותן גוון צבעוני לתקרה הקמורה, ויוצר אווירה מעניינת ודינאמית (בעיקר למטופלים הסיעודיים הנאלצים לשכב מרבית היום). תכנון התאורה הטבעית, מלבד חיסכון משמעותי בהפעלת תאורה חשמלית, משפר באופן ניכר את תפקוד המטופלים והמטפלים, מצב רוחם, ובריאותם.
קיימות
הגינון המתוכנן הינו בעיקר מדברי, ללא מדשאות, ומבוסס על צמחים חסכוניים בהשקיה. לעומת זאת, בחצרות מתוכננת צמחיה “ירוקה” במיוחד (בדומה לנווה מדבר). מי גשמים מהגגות ינוקזו ויאספו למיכל אגירה תת קרקעי שישמש להשקיית גינות. בגגות תוכנן מקום יעודי להסתרת מזגנים, ושילוב מערכות אנרגיות מתחדשות, כגון מערכות סולריות, פוטווואלטק, קירור לרקיע לילי, וכד’). מתוכנן שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, וככל הניתן בחומרים ממוחזרים ובני מיחזור.

Design Concept: “soft-organic” interior within a sharp urban exterior

Construction Phases
תוכניות

Plan

Plan: Selected Detail

Elevations: North-East (top) & South-West (Down).

Elevation: Selected Detail

Sections
מערכות אקלמיות

Mashrabiya made of blocks

Modern Metal Mashrabiya

Glass Water-Walls

Down Draft Cooling Tower