תאורה טבעית איכותית – גם במדינות שטופות שמש

נראה, שהמתכננים אימצו סגנון בינלאומי של חזיתות זכוכית, מבלי לקחת בחשבון שבעוד במדינות עם עננות רבה, המטרה העיקרית היא להכניס מספיק אור טבעי, במדינות שטופות שמש, איכות התאורה הטבעית חשובה לא פחות מהכמות. אולם, לרוב הגדלת שטחי הזיגוג מעלה משמעותית את הסיכון לסנוור, עומסי חום וסגירת וילונות ותריסים במשך שעות רבות של היום.

מרבית הנחיות תכנון התאורה הטבעית שהיו מקובלות בעולם במשך תקופה ארוכה פותחו במדינות בעלות אקלים מעונן יחסית, כגון צפון אירופה וצפון אמריקה, ולכן התמקדו בעיקר בהגדלת כמות אור היום במבנה. לעומת זאת, באזורים שטופי שמש, האתגר התכנוני המרכזי הוא יצירת איזון בין כמות האור הטבעי לבין איכותו.

מסיבה זו, תכנון תאורה טבעית במדינות שטופות שמש מחייב תחילה התייחסות למניעת סנוור, על ידי בחירה נכונה של כיווני הפתחים, מיקום עמדות העבודה, ושילוב מערכות להגנה מסנוור ולניתוב האור הטבעי לעומק המבנה, על מנת לקבל רמת תאורה טבעית מספקת גם באזורים אלו, ולהשיג פיזור הארה אחיד יותר בחלל.

תאורה טבעית איכותית מחייבת רמת הארה מספקת, נוחות ויזואלית ומניעת סנוור. סנוור יכול להיווצר ממספר סיטואציות, ולרוב הוא תוצאה של ניגודיות הארה גבוהה בשדה הראייה.

לעין האנושית יכולת טובה להתאים את עצמה למנעד רחב של רמות הארה, על ידי פתיחה וסגירה של האישונים. למעשה היא יכולה לקרוא טקסט תחת אור שמש ישירה בסביבה החיצונית ברמת הארה של כ־100,000 לוקס, וגם לקרוא טקסט בחדר יחסית חשוך עם רמת הארה של כ־200 לוקס בלבד – פי 500.

אולם, העין מתקשה מאד להתמודד עם הבדלים גדולים בבהיקות של האור המגיע מאזורים שונים במרחב הראייה – צמצום גודל האישונים אינו מכסה טווח כל כך גדול. יחס הניגודיות המקובל כנוח בין אזורים סמוכים בשדה הראייה הוא בדרך כלל בין פי 3 לפי 20 בלבד, בין אזורים כהים ובהירים. מסיבה זו, נוחות ויזואלית אינה נקבעת רק על ידי כמות האור, אלא גם על ידי פיזור ההארה במרחב הראייה, רמת הניגודיות בין האזורים השונים בשדה הראייה, והעדר הסנוור.

סנוור נוצר ממספר מצבים אופייניים. קרינת שמש ישירה המגיעה ישירות לעיניים – במצב זה רמת הסנוור הצפויה גבוהה ביותר, וסביר להניח שתהיה פגיעה משמעותית ביכולת הראייה, כך שלא ניתן יהיה לבצע עבודה או לימוד. קרינת השמש החזקה גורמת לאי־נוחות משמעותית ולצמצום האישונים כמעט למצבם המינימלי.

וכן, קרינת שמש המגיעה למרחב העבודה או הלימוד ויוצרת ניגודיות הארה גבוהה – כגון חלק מדף הנייר שמקבל קרינת שמש ישירה בעוד שחלקו האחר מוצל, או כאשר קיים אזור מואר מאוד ברקע של אזור העבודה, למשל במקרה של עמדת עבודה הממוקמת מול חלון. במקרים אלו, מידת צמצום האישונים אינה מסוגלת להתמודד עם טווח הניגודיות הגדול במרחב הראייה.

בנוסף, קרינת שמש המגיעה למרחב העבודה או הלימוד עלולה ליצור גם אפקט ממסך, כגון במקרה שקרינת שמש ישירה מגיעה למסך מחשב ומשבשת את הניגודיות של התמונה על המסך. במקרים אלו העין מתקשה להבחין בפרטים.

כאשר נוצר סנוור או אפקט ממסך, המשתמשים מגיבים באופן טבעי באמצעות סגירת תריסים, וילונות או הפעלת תאורה מלאכותית, גם כאשר קיימת כמות מספקת של אור יום מחוץ למבנה. כתוצאה מכך נפגעים פוטנציאל החיסכון באנרגיה, הקשר עם החוץ, איכות סביבת העבודה והיתרונות הבריאותיים של אור היום.

לפיכך, תכנון מרחבי עבודה או לימוד עם תאורה טבעית איכותית במדינות שטופות שמש הוא אתגר הדורש מודעות, ידע וניסיון תכנוני מתאימים. זאת משום שבמדינות אלו, אלו סנוור – ולא מחסור באור, הוא לעיתים קרובות הגורם המרכזי המגביל את השימוש הרציף והיעיל בתאורה טבעית.