מערכות מיזוג יעילות או בניין שתוכנן נכון ?

כאשר משפחה קונה מוצר חשמלי גדול, כגון מזגן, מקרר או מכונת כביסה, היא תמצא עליו תווית המדרגת את היעילות האנרגטית שלו, וכך תוכל להעריך האם הוא חסכוני בחשמל או בזבזני. אולם, קיים גורם משמעותי לא פחות לצריכת האנרגיה – ללא תווית. מדובר ביעילות האנרגטית של הבניין, המשפיעה במידה רבה על צריכת האנרגיה. לכן, בשנים האחרונות מדינות רבות, ובהן ישראל, החלו להחיל חובת דירוג אנרגטי על דירות חדשות, כך שרוכשים יוכלו להביא בחשבון גם את היעילות האנרגטית של הדירה.

לא כולם בודקים את הדירוג ומכניסים אותו למכלול השיקולים בבחירת מוצר חשמלי או דירה. ייתכן שתוספת העלות של מוצר או דירה בעלי יעילות אנרגטית גבוהה יותר אינה משמעותית עבורם, או שאין להם אפשרות לשלם את ההפרש הכספי, גם אם לאורך השנים ההשקעה תשתלם, וישנם גם מי שפשוט אינם מודעים לחשיבות הנושא.

לעיתים רבות, החשיבות המלאה של היעילות האנרגטית כלל אינה נלקחת בחשבון, מכיוון שלא מודעים אליה או שאינה מוחשית מספיק. אחת ההשלכות החשובות ביותר היא השפעתה על הקיימות – האפשרות לשמור על משאבי כדור הארץ גם עבור הדורות הבאים. לצריכת האנרגיה השפעה מכרעת על פליטות גזי החממה, על שינוי האקלים ועל צריכת משאבי הטבע. אם השלכות אלה היו מוחשיות יותר עבורנו, ייתכן שמערכת השיקולים הייתה משתנה.

בניגוד למזגן, למקרר או לכל מערכת אחרת שניתן להחליף במהלך השנים, את ההחלטות האדריכליות המרכזיות – כגון העמדת המבנה, כיווני המבנה, גודל הפתחים ותכנון המעטפת – כמעט בלתי אפשרי לשנות לאחר שהמבנה הושלם. לכן, להחלטות המתקבלות כבר בתחילת התכנון יש ההשפעה הגדולה ביותר על צריכת האנרגיה של המבנה לאורך חייו. בניין יעיל יותר אינו בהכרח יקר יותר, אלא מתוכנן נכון יותר.

מידת היעילות האנרגטית של המבנה נקבעת כבר בשלבי התכנון הראשונים, והחלטות אלו ישפיעו על צריכת האנרגיה שלו במשך עשרות שנים. היא תוצאה של מכלול החלטות תכנוניות, ובהן העמדת המבנה, התכנון האדריכלי, שילוב עקרונות לשיפור הנוחות האקלימית ותכנון המעטפת. בהמשך התכנון מושפעת היעילות האנרגטית גם מבחירת מערכות מכניות יעילות, כגון מיזוג, חימום ותאורה. לאורך תהליך התכנון מבוצעות סימולציות תרמיות ואנרגטיות, המסייעות לקבלת החלטות תכנוניות מושכלות, לאופטימיזציה של התכנון ולהערכת הדירוג האנרגטי. לאחר אכלוס המבנה מושפעת צריכת האנרגיה גם מאופן השימוש במבנה ובמערכותיו.

אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות ניתן למצוא מבנים המדורגים גבוה כבניינים ירוקים, למרות שמעטפת הבניין שלהם אינה יעילה במיוחד, היא שבשיטת הדירוג האמריקאית LEED נבחנים הביצועים האנרגטיים הכוללים של המבנה. בשיטה זו נבחנים יחד ביצועי מעטפת הבניין ומערכות החימום והקירור, ולכן מערכות מכניות יעילות עשויות לפצות על מעטפת בניין פחות יעילה. זוהי גישה מקיפה, אולם היא אינה מחייבת תכנון של מעטפת בניין בעלת יעילות אנרגטית גבוהה.

מנקודת מבט של קיימות, נכון לתת משקל רב יותר לאיכות התכנון האדריכלי ולמעטפת הבניין, מאחר שהם מפחיתים את צריכת האנרגיה כבר מלכתחילה, תוך חיסכון גם במשאבים הנדרשים לייצור, לתחזוקה ולהחלפה של מערכות מכניות. מעניין שלמרות ששיטת הדירוג האנרגטי הישראלית נחשבת בעיני רבים לפחות יוקרתית מהשיטה האמריקאית, היא דווקא מעניקה משקל רב יותר לאיכות מעטפת הבניין, ובכך מעודדת תכנון מקיים יותר.

לסיכום, בניין יעיל אנרגטית אינו מבנה שבו מותקנות מערכות מיזוג יעילות המחפות על תכנון אקלימי לקוי של המבנה, אלא בניין שתוכנן מראש לצריכת אנרגיה מינימלית, כאשר מערכות המיזוג משלימות רק את האנרגיה שלא ניתן לחסוך באמצעות התכנון. במילים אחרות, בניין יעיל אנרגטית אינו בניין רק עם מערכות מיזוג יעילות, אלא בניין שתוכנן נכון.