חזית זכוכית כפולה להמחשה

סוג הזכוכית – לא בחירה פשוטה

נראה שלאחד התחומים המורכבים והמשפיעים ביותר על איכות המבנה אין בעל בית מקצועי.

מאת: אדר' ד"ר ערן קפטן, אקו אדריכלים
פורסם: 2026

פתחי הבניין הם אחד המרכיבים הרגישים ביותר במבנה לסביבה החיצונית ולאקלים. מצד אחד הם עלולים להכניס למבנה מאפייני אקלים לא רצויים, כגון עומס חום וסנוור, ומצד שני הם מאפשרים לנצל את תנאי האקלים ליצירת חימום פסיבי, תאורה טבעית איכותית ותנאי נוחות טובים יותר. משום כך, לאופן אפיון הפתחים ובעיקר הזיגוג יש השפעה מכרעת על תפקוד המבנה.

מערכת הפתחים מורכבת ממספר רכיבים, ובהם הפתח במעטפת, המסגרות, הזיגוג, אופן הפתיחה ולעיתים גם מערכות הצללה ושליטה בתאורה טבעית. בעוד שאת מרבית המערכת מתכנן האדריכל, אפיון הזיגוג מופקד במקרים רבים בידי יועץ האלומיניום.

ישנם יועצי אלומיניום שרכשו באופן עצמאי ידע וניסיון משמעותיים בתחום הזיגוג. אולם, באופן מסורתי, במרבית המקרים תחום מומחיותם הוא מערכות האלומיניום ולא אפיון הזיגוג. בפועל מצופה מהם לאפיין את מערכת הזיגוג, אך ללא הכשרה ייעודית בתחום הזיגוג, חלקם עלולים – למרות רצונם הטוב – לספק "שירות דוב" באפיון הזיגוג.

הקושי נובע מכך שהזיגוג משפיע על תחומים רבים (כגון תאורה טבעית, נוחות תרמית, צריכת אנרגיה, אקוסטיקה, חזות המבנה, בטיחות, עלויות, מערכות הצללה ואף מניעת סנוור). בנוסף קיימים סוגי זיגוג רבים (כגון זכוכית רבודה, מחוסמת, כפולה, זיגוג סלקטיבי, זיגוג עם מערכת הצללה פנימית וחזית כפולה). לכל מערכת זיגוג מאפיינים שונים (כגון שקיפות, העברת אור, הולכה תרמית, רווח חום, פליטות אנרגטית, רפלקטיביות והפחתת רעש). על מנת להשיג את האפיון המיטבי, יש להביא בחשבון את מכלול ההיבטים הללו ולהתאים את מערכת הזיגוג למטרות הפרויקט ולתקציב.

בחירת מערכת הזיגוג אינה משפיעה רק על צריכת האנרגיה או על איכות התאורה הטבעית. במקרים קיצוניים, בחירה שאינה מתאימה לתנאי הפרויקט עלולה להגדיל את עומסי החום מעבר ליכולת מערכת המיזוג להתמודד עמם, עד כדי פגיעה בתפקוד המבנה.

אז מי אחראי לבצע את האינטגרציה בין כלל ההיבטים הללו – האדריכל, שלו ראייה רחבה של הפרויקט, יועץ האלומיניום, שעיקר מומחיותו במערכות האלומיניום, או יועץ הבנייה הירוקה, שעיקר מומחיותו ביישום תקן הבנייה הירוקה? לכך אין כתובת מקצועית ברורה.

בפרויקטים גדולים ומורכבים ניתן לעיתים למצוא מענה מקצועי טוב יותר, בזכות מעורבותם של בעלי מקצוע מנוסים, בחינת חלופות, ביצוע סימולציות, ולעיתים גם שילוב של יועצים בעלי מומחיות בזיגוג. לעומת זאת, בפרויקטים רבים אחרים אפיון הזיגוג מבוסס על מפרטים סטנדרטיים, ללא בחינה מספקת של התאמתם לפרויקט הספציפי.

בחירת מערכת הזיגוג מחייבת שקלול של מכלול השיקולים התכנוניים מול מאפייני מערכות הזיגוג השונות והתקציב. לשם כך נדרש ידע מעמיק והבנה מערכתית. אולם הכשרה ייעודית בתחום הזיגוג אינה קיימת, לפחות בישראל.

לדעתי זהו כשל בתחום הבנייה, עם משמעויות ניכרות. איני משוכנע מהו הפתרון הנכון, ואיני סבור שבהכרח נדרש בעל מקצוע נוסף. אולם כל עוד אין הכשרה מסודרת ואחריות מקצועית ברורה לתחום, חשוב להכיר בפער ולוודא שסוגיית אפיון הזיגוג אכן מקבלת מענה מקצועי הולם.

לסיכום, למרות ההתקדמות הטכנולוגית של הזיגוג, נראה שבעולם הבנייה, הזיגוג הוא לא רק "הילד הבעייתי", אלא גם יתום – בלי אבא ואמא. כאשר בתחום מקצועי כה מרכזי לרוב אין גורם מקצועי בעל מומחיות מתאימה, שתפקידו לשקלל את מכלול השיקולים באפיון הזיגוג, אין זה מפתיע שענף הבנייה נותר לעיתים מאחור.

דוגמה להשוואת ביצועים תרמיים של חלופות זיגוג, שנערכה על ידי אקו אדריכלים עבור חברת קליל תעשיות. הבדיקות כללו כ־7,680 סימולציות עבור כ־40 סוגי זכוכית, שמונה כיווני שמיים, ארבעה אזורי אקלים ויחסי זיגוג שונים. שמות המוצרים הושמטו מטעמים מסחריים